טאי-צ'י – צ'י-קונג

טאי-צ'י וצ'י-קונג הן אמנויות תנועה סיניות עתיקות שפותחו במקור כאומנויות לחימה.  לעיתים קרובות מתרגלים את הטאי-צ'י ואת הצ'י-קונג ביחד. אומנויות אלה מהוות חלקים אינטגרליים מהטאואיזם, שהינו פילוסופיה ותרגול רוחני סיני קדום.
טאי-צ'י וצ'י קונג מסייעות לשיפור היציבה (מנח הגוף) ושווי המשקל. באמצעות שימוש בתנועות עדינות וזורמות ובטכניקות נשימה, התרגול מאפשר הגברת הגמישות בכל חלקי הגוף. בו זמנית, התרגילים מובילים לשיפור בגמישות המפרקים יחד עם התארכות וחיזוק השרירים, ובכך משתפרות הקואורדינציה, העדינות והרכות של התנועה.
 תרגול אומנויות אלה מעודד שמוש נכון באנרגיה, ובו זמנית מעודד מיקוד וערנות. כתוצאה מכך, התרגול מאפשר מצב של שלווה פנימית ולכן נחשב לעתים קרובות כ"מדיטציה בתנועה".  תרגולים אלו יכולים לתרום בצורה משמעותית לשיפור המכלול הפיזי, המנטלי והריגשי, ועל כן, להתפתחות הפרט.
אמנות הטאי-צ'י משלבת רצפים זורמים של תנועה שיכולים להיות פשוטים יחסית או מורכבים יותר. פרוש הביטוי צ'י-קונג הינו "עבודה אינטנסיבית ומיומנות" והוא מתייחס לטכניקה של איחוד נשימה, פעילות גופנית ומודעות מחשבתית.  הוא מערב תרגילים עדינים ופשוטים יחסית הכוללים הן תנוחות עמידה ורצפי תנועה פשוטים.  תוך כדי הכוונת  המיקוד המנטלי פנימה, טאי-צ'י וצ'י-קונג מאפשרים לפתח מצב מנטלי צלול ושלו ומודעות עצמית עמוקה יותר. תרגולים אלה מקלים על הורדת מתח מנטלי ופיזי, ובכך מובילים למצב של רוגע וסטרס מופחת.
 הממצאים במחקרים רפואיים עדכניים מצביעים על כך שתרגול אומנויות אלה מקדם שיפור בבריאות הפיסית והמנטלית. לדוגמה, סקירה של הספרות המדעית מצביעה על כך שבין שאר היתרונות, ישנן תוצאות חיוביות בתחומי צפיפות העצם, תפקודי לב-ריאה, נפילות וסיכונים נילוים ותפקוד המערכת החיסונית.